מדברים פרישה — פרק 159 - כיצד לשלם פחות מס על רווחים באנונה · מנחה: דקל חן - 22.9.26

▶️ לצפייה בפרק המלא ביוטיוב

משתתפים: דקל חן (מאסטר פרישה, מרצה הפרק) · רו"ח דורית ורסנו (מומחית פרישה) · אלון רחמים (מנחה)

תקציר (3-4 משפטים)

דקל הקדיש מצגת שלמה לשאלה שחוזרת כמעט בכל פגישת תכנון פרישה: לפורש יש כמה "דליים" הוניים — תיק השקעות בבנק, פוליסת חיסכון, קופת גמל תיקון 190, קרן השתלמות — והוא רוצה להשלים 5,000 ש"ח בחודש באנונה. מאיזה דלי מתחילים לרוקן. האינטואיציה אומרת להתחיל מהדלי הפטור ממס כדי לא לראות ניכוי מס, ודקל הוכיח מתמטית שזו בדיוק הטעות: בסימולציה של 20 שנה בתשואה של 6% ומדד של 2%, מי שמשך קודם מתיקון 190 נשאר עם 227,841 ש"ח יותר בכיס, ומי שמשך קודם מהתיק המנוהל בבנק (25% מס ריאלי) נשאר עם כ-300 אלף ש"ח יותר. בחלק השני הוצג "מגן המס" — העברת ההשקעה על שם בן הזוג שעשה קיבוע זכויות ואין לו הכנסה חייבת, כך שנקודות הזיכוי שלו מייצרות מגן של כ-6,100 ש"ח בחודש והאנונה יוצאת ב-0% מס בפועל. דורית ענתה על קצבה נמוכה מ-5,000 ש"ח, על ביטוחי מנהלים עם מקדם "טוב" שמסתיר מקדם אפקטיבי גבוה, ועל השאלה איזה מוצר עדיף להורשה.

3 תובנות מרכזיות

1. לעולם לא לגעת במנוע הפטור ממס — גם במחיר של תשלום מס מלא היום — קרן השתלמות (או קופת גמל הונית שהופקד בה עד התקרה) פטורה מ-100% ממס רווח הון, בלי תקרה על הרווחים. מיליון ש"ח שנשאר בה 20 שנה ללא מגע, בתשואה של 6% ומדד 2%, צפוי להגיע ל-3,207,000 ש"ח נטו. כל משיכה מוקדמת ממנה שוברת את מנגנון הריבית דריבית הפטור, ולכן עדיף לשלם 15% או אפילו 25% מס היום על דלי אחר. ציטוט: "מסקנה חד משמעית, לעולם אל תיגעו במנוע. משיכה מקרן ההשתלמות בשלבים מוקדמים הורסת את מנגנון הריבית דריבית הפטור ממס." 2. ההפרש בין ההחלטה האינטואיטיבית להחלטה המתמטית הוא כ-300 אלף ש"ח — מבחן א', מיליון ש"ח בקרן השתלמות מול מיליון ש"ח בתיקון 190, משיכה של 5,000 ש"ח בחודש למשך 20 שנה: משיכה מקרן ההשתלמות תחילה מותירה 3,876,000 ש"ח, ומשיכה מתיקון 190 תחילה מותירה 4,103,000 ש"ח — יתרון נטו של 227,841 ש"ח. מבחן ב', מול תיק מנוהל בבנק במס מלא של 25% ריאלי: 3,776,000 ש"ח מול 4,072,367 ש"ח — יתרון של כ-296 אלף ש"ח. אותו תזרים חודשי בדיוק, רק סדר אחר של דליים. ציטוט: "החיסכון כבר יהיה קרוב ל-300 אלף שקל בתום התקופה. חיסכון במס." 3. מגן המס: אחרי גיל 60 אפשר לאפס את המס על האנונה לגמרי — מגיל 60 אפשר לבחור לשלם מס על הרווח לפי מדרגות המס האישיות (שמתחילות ב-10%) במקום 25% ריאלי או 15% נומינלי. אם בן או בת הזוג מקבלים קצבה נמוכה ועשו קיבוע זכויות שפטר אותה ממס, מבחינת מס הכנסה אין להם הכנסה כלל — ואז 2.25 נקודות הזיכוי שלהם מייצרות מגן מס של כ-6,100 ש"ח בחודש. מעבירים את ההשקעה ואת האנונה על שמם, ומושכים 5,000 ש"ח בחודש בלי לשלם שקל מס על הרווח. ציטוט: "הוא יוכל למשוך את אותם 5,000 שקלים שדיברנו ואפילו לא לשלם שקל אחד מס על הרווח. והתוצאה, החבות המס מתקזזת לחלוטין, 0% בפועל."

שאלות מהקהל (אם זוהו)

בגיל 67, כשאעשה קיבוע זכויות, האם המענקים שקיבלתי בפרישה מצה"ל יקוזזו מול תקרת הקצבה המזכה?

תשובה (דקל): לא כל המענקים פוגעים. מענקים בקוד 22, שהם מענקי כוחות הביטחון, לא פוגעים בפטור, ורוב המענק של פורשי צה"ל מגיע ישירות ממשרד הביטחון בקוד הזה. בטופס 161 רואים את הפילוח, ואפשר לעשות את החישוב כבר בפגישת התכנון הראשונית.

יש לי קופת גמל הונית מלפני 2008 שגם בה יש פטור ממס רווח הון. כדאי למשוך ממנה אנונה או מקרן ההשתלמות תחילה?

תשובה (דקל): אם הכסף לא הולך להורשה אין הבדל. אם חלק ממנו עשוי לעבור ליורשים — בקופת גמל הונית הכסף עובר לקופה חדשה על שם המוטב, ומשלושה חודשים מיום הפטירה מתחיל להיצבר מס על הרווחים באופן אוטומטי, גם אם המוטב לא העביר אותה על שמו. קרן השתלמות, לעומת זאת, ממשיכה להיות פטורה ממס על הרווח כל עוד לא הועברה על שם היורש, ויש לקוחות שמשאירים אותה על שם המנוח בדיוק בשביל זה. לכן מתחילים מהקופה ההונית ומשאירים את קרן ההשתלמות לסוף.

למי שאין בן זוג, או שהפנסיה שלו נמוכה מ-5,000 ש"ח ועדיין מורידים לו מס על האנונה — מה עושים?

תשובה (דורית): תלוי במדרגת המס. אחרי גיל 60 אפשר לעבור למדרגות המס האישיות ולנצל נקודות זיכוי שלא נוצלו, ואז גם אם לא מתקבל פטור מלא מתקבלת הנחה משמעותית. ולגבי קצבה נמוכה מ-5,000 ש"ח: דווקא בגלל זה כדאי לעשות קיבוע זכויות — הוא מפנה את מדרגות המס, וכשכל הקצבה פטורה ממס, על האנונה לא משלמים מס. טכנית עדיין יופיע ניכוי מס במקור, ובמרץ-אפריל עם הדוח השנתי פונים למס הכנסה ומקבלים החזר.

אני כבר שנה לא בארץ. איך זה משפיע על הפנסיה, על העברת השקעות לבת זוג לא ישראלית ועל התושבות?

תשובה (דקל): בת זוג שאינה תושבת לא מקבלת נקודות זיכוי, ולכן הטריק לא רלוונטי. הפנסיה משולמת גם למי שאינו תושב, צריך רק חשבון בנק בארץ (גם תושב זר יכול לפתוח). קיבוע זכויות מגיע גם ללא תושב, רק בלי נקודות הזיכוי, וההתחשבנות תהיה במדינת התושבות. אחת לשנה צריך אישור קונסול על היותך בחיים, כי אין דיווח ממרשם האוכלוסין.

מה לגבי פרישה מוקדמת?

תשובה (דורית): מגיל 60 אפשר להתחיל לקבל קצבה, אבל קיבוע זכויות אפשר לעשות רק בגיל פרישה. כל השאר זהה, ואם רוצים להשלים הכנסה ממקורות הוניים פרטיים — זה בדיוק מה שמצריך תכנון.

אני ממשיכה לעבוד אחרי גיל 67, צריכה לעשות משהו?

תשובה (דקל): התנאי לקיבוע זכויות הוא כפול — הגעה לגיל פרישה וגם קבלת קצבה בפועל. לכן מי שממשיך לעבוד עושה פרישה מדומה: מתחיל לקבל קצבה תוך כדי עבודה ואז מממש את הטבות המס. מי שהגיע ל-67 ולא מימש זכויות, כדאי מאוד שיבדוק מה הוא מפספס.

יש לי צבירה בביטוח מנהלים עם מס שולי גבוה. אפשר לצמצם את סך המס דרך משיכת סכומים פטורים כאנונה?

תשובה (דורית): בביטוחי מנהלים יש לפעמים הפקדות היסטוריות שהיו פטורות ממס, אבל ברגע שממירים אותן לקצבה באותה פוליסה הן הופכות להפקדות חייבות במס. עם קצבה גבוהה, גם מקדם שנראה טוב הופך למקדם אפקטיבי גבוה מאוד. לכן אפשרות אמיתית היא לנייד את הכספים, לבדוק אילו מקורות אחרים יכולים לשמש לאנונה, ולהקטין כך את שיעור המס — הקושי הוא נפשי, כי קשה לוותר על מקדם טוב.

איך לדעת אם ההורים עשו קיבוע זכויות?

תשובה (דורית): בתלוש הקצבה צריך להופיע סעיף של קצבה פטורה ממס עם הסכום או האחוז. מי שפרש לפני 2012 — הנושא פחות רלוונטי כי משתמשים בנוסחה אחרת. מי שפרש אחרי 2012 ולא בטוח, מוזמן לשלוח תלושי קצבה במייל.

איך החישובים משתנים כשבן זוג אחד גדול ב-15 שנה?

תשובה (דורית): הגיל נלקח בחשבון בבחירת מסלולי הקצבה, אבל הוא לא הפקטור. הרעיון לנצל את נקודות הזיכוי של בן הזוג השני תלוי בהכנסה שלו, לא בגילו — ואם הוא עדיין עובד, ייתכן שהמהלך לא רלוונטי.

בפרישה מדומה ואחרי קיבוע זכויות, עדיף לרשום את הקצבה כהכנסה שנייה?

תשובה (דקל ודורית): כן. ההכנסה ממקום העבודה משתנה (שעות נוספות, דמי הבראה) ומערכות השכר יודעות לשכלל את המס על פני השנה, בעוד הקצבה כמעט לא משתנה. מי שמגיש דרך האזור האישי ונשאל מה ההכנסה הראשונה — לציין את מקום העבודה.