התאמות נגישות

כאן אפשר להתאים את התצוגה. הבחירות נשמרות בדפדפן הזה ופועלות בכל עמודי האתר.

גודל הטקסט

גודל הטקסט עכשיו: 100%

להצהרת הנגישות

השאלות שהכי שואלים לפני פרישה

אספנו את השאלות שחוזרות שוב ושוב אצל מי שעומדים לפני פרישה: מיסוי, קצבה, ירושה וגיל פרישה. התשובות קצרות ובשפה פשוטה, והן מבוססות על מה שעולה בפרקי הוובינר השבועי ״מדברים פרישה״.

איך להשתמש בעמוד הזה

כל תשובה כאן היא נקודת פתיחה. ההחלטות עצמן, כמו קיבוע זכויות, פריסת מס או הבחירה בין קצבה להון, תלויות במספרים האישיים שלכם, ולכן כדאי לבדוק אותן לפני שחותמים על משהו.

למי שרוצה להעמיק יש באתר מדריכים מלאים: תכנון פרישה, פריסת מס, טופס 161, גיל פרישה וקרן פנסיה ותיקה.

שאלות נפוצות

קיבוע זכויות הוא התהליך שבו אתם מחליטים איך "לצרוך" את הטבת המס הגדולה שמגיעה לכל פורש — כהון פטור, כקצבה פטורה, או כנגד משיכת פיצויים. ההחלטה משפיעה על המס שתשלמו לאורך כל שנות הפרישה, ואי אפשר לחזור ממנה אחרי 120 יום. בדיוק בגלל זה חשוב לעשות אותה עם מי שרואה במקביל גם את התמונה הפנסיונית וגם את התמונה המיסויית.

לכספי הפיצויים יש חלק פטור וחלק חייב במס, ואת החלק החייב אפשר לפרוס על פני מספר שנים כדי להישאר במדרגת מס נמוכה. גם עיתוי הפרישה משחק תפקיד — פרישה בסוף שנה מול תחילת שנה יכולה לשנות מהותית את סכום המס. תכנון נכון של הפריסה שווה לא פעם עשרות אלפי שקלים.

זה תלוי במוצר: בקרן פנסיה מקיפה בן/בת הזוג וילדים עד גיל 21 מקבלים קצבת שארים; בביטוח מנהלים ובקופת גמל המוטבים הרשומים מקבלים את הצבירה, לרוב כסכום חד־פעמי; בקרן ותיקה השארים מקבלים חלק מהזכויות הצבורות. חשוב לוודא שהמוטבים מעודכנים ושמסלול ההגנה שבחרתם באמת מתאים למצב המשפחתי שלכם.

אין תשובה אחת שמתאימה לכולם — צריך לבחון את זה במספרים. בשנים האחרונות קרנות הפנסיה הציגו יציבות טובה יותר בזכות רכיב מובטח־תשואה והצמדה למדד, בעוד שבביטוח מנהלים הקצבה חשופה יותר לתנודות שוק ההון. הבחירה תלויה בגיל, במקדם המובטח שאולי נעול לכם בפוליסה הישנה, ובצרכים המשפחתיים — וזה בדיוק מה שבודקים בתכנון.

כן, אפשר להתחיל לקבל קצבה ולהמשיך לעבוד — אבל צריך לתכנן: זה משפיע על המס, על דמי הביטוח הלאומי ועל הפטור העתידי. ולגבי המעסיק — גם אחרי גיל 67 יש מצבים שבהם הוא עדיין חייב להמשיך להפריש לכם לפנסיה, וזו זכות שרבים לא יודעים לנצל. שווה לבדוק לפני שמוותרים עליה.

אלה שני מסמכים שונים לחלוטין: צוואה קובעת מה ייעשה ברכוש שלכם אחרי פטירה, ויפוי כוח מתמשך קובע מי ינהל את ענייניכם אם תאבדו את כושר השיפוט בעודכם בחיים. יפוי כוח מתמשך פשוט וזול בהרבה מהליך אפוטרופסות בבית משפט, ומאפשר לכם לקבוע מראש הנחיות מדויקות. שניהם חלק בלתי נפרד מתכנון פרישה שלם.

מי שפוטר בגיל שקרוב לפרישה עשוי להיות זכאי לדמי אבטלה, ולעיתים כדאי אפילו לדחות את תחילת הקצבה הפנסיונית בשנה — גם כדי למצות את דמי האבטלה וגם כדי להגדיל את הקצבה לכל החיים. אבל יש פרטים קריטיים שמשנים את התמונה: התפטרות מול פיטורים, מצב בריאותי וצפי אישי. כדאי לתכנן את סדר מיצוי הזכויות לפני שמגישים בקשה.

קצבה מוכרת היא כספים שנצברו בשנים האחרונות שלא קיבלתם עליהם הטבת מס בהפקדה — ולכן בפרישה הקצבה שנובעת מהם פטורה ממס, או שאפשר למשוך אותם כהון פטור. הרבה חברות ביטוח לא מחשבות או לא מדווחות את זה נכון, וזה עולה כסף אמיתי. בדיקת הפיצול בין קצבה מוכרת לקצבה מזכה היא מהפעולות שהכי חוסכות מס בפרישה.

אם אינכם זקוקים לכל גובה הקצבה, אתם לא חייבים למשוך את הכול כקצבה חודשית. חלק מהכסף אפשר להשאיר צבור — הוא ממשיך להיות מושקע, הרווחים פטורים ממס, והוא יכול לעבור בירושה. האיזון הנכון בין קצבה קבועה לבין הון נזיל הוא החלטה אישית שתלויה בהכנסות, בבריאות וברצון להוריש.

מומלץ להתחיל כבר סביב גיל 55. ככל שמתחילים מוקדם יותר, כך יש יותר "ידיות" להשפיע על התוצאה הסופית — למשל שינוי חלוקת ההפקדות בין המוצרים, יחד עם עוד כמה שנות עבודה, יכול להעלות את הקצבה החודשית באופן משמעותי. תכנון ברגע האחרון פשוט מצמצם את מרחב הפעולה שלכם.

המקדם הוא המספר שבו מחלקים את החיסכון הצבור כדי לקבל את הקצבה החודשית — ולכן הוא הגורם המשפיע ביותר על גובהה. הוא מושפע מתוחלת החיים (לנשים מקדם שונה מגברים), מסוג המוצר וגילו, ומהגיל שבו מתחילים לקבל קצבה. בפוליסות ותיקות לעיתים "נעול" מקדם מובטח ומצוין — נכס שחשוב מאוד לא לאבד בטעות בעת ניוד כספים.

פרישה מדומה היא מצב שבו מתחילים לקבל קצבה (בדרך כלל מכספי פיצויים) בעודכם עדיין עובדים, כדי לנצל הטבות מס ופטורים שאחרת "יתבזבזו". כמה קצבה לקחת ומתי — זו החלטה עדינה שמשפיעה על הפטור העתידי, על הביטוח הלאומי ועל נקודות הזיכוי. זה לא שחור־לבן, וכאן נמצא חלק גדול מהחיסכון החכם.

שני מכשירי חיסכון גמישים עם דחיית מס. קופת גמל להשקעה מתאימה להפקדה שנתית מוגבלת, עם דמי ניהול נמוכים ואפשרות לקחת הלוואה כנגדה; פוליסת חיסכון מאפשרת הפקדות גבוהות יותר ומשיכה חודשית קבועה (אנונה). הבחירה תלויה בסכום, בצורך בנזילות וביעד — הורשה, הכנסה שוטפת או צמיחה.

בסיום העסקה בודקים אם המעסיק הפקיד את מלוא הפיצויים שמגיעים לכם, או שיש "השלמה" חסרה. מי שחתום על סעיף 14 מקבל את מה שהופקד בקופה — אבל זה לא תמיד מכסה את כל החבות, ולכן חשוב לבדוק את טופס 161 מול הוותק והשכר האחרון. פספוס כאן הוא לרוב כסף שכבר לא חוזר.

במקרים של נכות רפואית מוכרת (לרוב 75% ומעלה) אפשר לעיתים למשוך כספי תגמולים מקופת גמל ומקרן פנסיה בפטור ממס מלא, לפי תקנה 34 ולעיתים אף ללא תקרה. צריך לוודא שהנכות החלה לאחר פתיחת הקופה, ולשקול את ההשפעה על הכיסויים הביטוחיים. זו הטבה גדולה שרבים כלל לא מודעים לזכאותם לה.

תיקון 190 הוא מסלול שמאפשר לבעלי הון להפקיד סכום חד־פעמי לקופת גמל, ליהנות מדחיית מס וממיסוי מופחת על הרווח, ובעתיד למשוך את הכסף כקצבה מוכרת פטורה. זו דרך פופולרית "להעביר" כסף מהבנק אל מכשיר יעיל־מס, וגם להוריש אותו בהמשך. מתאים בעיקר למי שאינו זקוק לכסף באופן מיידי.

הרבה פורשים מניחים שכדאי תמיד לדחות כדי לקבל קצבה גבוהה יותר — אבל כשמחשבים את ערך הזמן של הכסף, לרוב דווקא כדאי להתחיל מוקדם. הדחייה מגדילה את הקצבה בסכום קטן יחסית, שלוקח שנים רבות "להחזיר" את הכסף שלא קיבלתם בינתיים. את ההחלטה הזו צריך לעשות עם מספרים, לא עם תחושת בטן.

גם כפנסיונר אפשר להמשיך להפקיד לקופת גמל ולקבל החזר מס משמעותי (בהתאם למדרגת המס), ולנצל נקודות זיכוי והטבות שרבים מפספסים. פנסיונרים רבים גם זכאים להחזר על מס רווחי הון ששולם ביתר. בדיקה שנתית קצרה כאן מחזירה לא פעם אלפי שקלים לכיס.

אני כאן בשבילך.

הזמינו שיחת התאמה ללא עלות, ואצור עמכם קשר בהקדם.

שדה חובה

מדריכים נוספים